משה מוציא מים מהסלע
כתיבה: שריה תנעמי
עם ישראל היה במדבר,
ולא היה מים לשתות.
העם היה צמא למים.
העם התלונן על משה ואהרון:
תנו לנו מים! למה הבאתם אותנו אל המדבר, האם בשביל שנמות כאן?
משה ואהרון פנו אל ה', וה' אמר למשה: קח את המטה, ואתה ואהרון תאספו את העם. תדברו אל הסלע לעיניהם, והסלע ייתן לעם מים.
כך תוציאו לעם מים מן הסלע, ותשקו את העם.
משה לקח את המטה, כמצוות ה'.
משה ואהרון אספו את העם מול הסלע.
משה הרים את ידו, והיכה את הסלע עם המטה פעמיים.
מים רבים יצאו מהסלע, ועם ישראל שתה לרוויה.
לאחר שעשה כך משה, אמר ה' למשה ואהרון:
כיוון שלא האמנתם בי, ולא הוצאתם מים מהסלע באמונה,
לכן לא תביאו את עם ישראל לארץ ישראל.
משה ואהרון לא זכו להיכנס לארץ ישראל.
מה היה החטא של משה רבנו?
ה' אמר למשה – לדבר אל הסלע.
ואילו משה היכה את הסלע.
אם משה ואהרון היו מדברים אל הסלע, היה הסלע מוציא מים כי דיברו אתו, וזה היה מביא אמונה גדולה לעם ישראל.
אבל במקום לדבר, משה מכה את הסלע.
כשאדם במקום לדבר, בוחר להכות משהו, זה מראה על כך שחסרה אמונה.
כשיש אמונה, מדברים ולא מכים.
גם בסיפור מודגש, שמשה היכה "פעמיים" את הסלע.
כשמכים פעמיים, במקום לדבר בנועם, זה מראה שחסרה אמונה.
זה היה החטא בסיפור הזה, ונוכל ללמוד מכך, איך מתנהגים באמונה:
תמיד לדבר, לדבר בנועם.
כשרואים את העולם היפה, ויש בלב אמונה, אנחנו מדברים בנועם ובאהבה.
אין צורך לכעוס, להכות, להכות פעמיים… בשום דבר…
אם כך היו מדברים אל הסלע, עם אמונה ואהבה,
הוא היה מוציא מים באהבה,
ואמונה גדולה הייתה בלב של כל אחד מעם ישראל.
זהו סיפור על אמונה. אלוהים מבקש ממשה שידבר אל הסלע, ואילו משה מכה את הסלע פעמיים. הדיבור לעומת ההכאה פעמיים מקביל לאמונה לעומת חסרון האמונה.