הבט נא השמימה

וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד

וַיֹּאמֶר אַבְרָם: אֲדֹנָי יֱהֹוִה, מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי… הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זָרַע…

וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.