יעקב נאבק עם המלאך
כתיבה: שריה תנעמי
יעקב פחד מאחיו עשיו, שלא יהרוג אותו ואת משפחתו. הוא היה חייב להכין את עצמו לקראת מפגש, אולי מסוכן, עם עשיו.
כך יעקב הכין את עצמו לקראת המפגש עם עשיו: הוא הכין מתנה יפה לעשיו, הוא התכונן למלחמה אם זה יקרה, והוא התפלל לאלוהים שיציל אותו.
בלילה, יעקב העביר את הנשים ואת הילדים לצד השני של הנחל, והוא נותר לבדו.
יעקב הרגיש את הבדידות בתוך החושך.
באותם רגעי בדידות, הגיע המלאך ונאבק עם יעקב.
המאבק נמשך עד עלות השחר, עד שהשמש עלתה.
המלאך לא יכול לנצח, היה קשה לו מול כוחו הגדול של יעקב, והוא רק פצע את הירך של יעקב.
המלאך ביקש מיעקב, שישחרר אותו, אבל יעקב אמר: לא אשחרר, רק אם תברך אותי…
המלאך שאל: מה שמך?
יעקב ענה: יעקב.
אמר המלאך: לא יעקב יהיה מעתה שמך, אלא ישראל, כי שרית עם אלוהים ועם אנשים, ותוכל.
יעקב היה לבדו, בלילה, בלי המשפחה, בלי אף אדם.
הוא הרגיש את הבדידות.
אבל הבדידות הזו הופכת ל"התבודדות". אלו רגעים מיוחדים בהם אדם מגלה את עצמו, ואת מה שמיוחד בו.
וזה קורה עם מאבק. מאבק עם המלאך.
יעקב מגלה את כוחו המיוחד, והוא מנצח.
אז הוא מקבל את השם החדש, שמתאים למי שהוא: ישראל.
"כי שרית עם אלוהים ועם אנשים, ותוכל".
השם הזה מראה על היכולת להיאבק ולנצח.
וזה השם שלנו, עם ישראל…
זהו סיפור על בדידות, ובדידות יכולה להיות התבודדות וגילוי עצמי.
ולפעמים הגילוי העצמי הוא דרך מאבק… וניצחון.