מעשה שהיה באב ובן, שגרו בכפר קטן. לבן היה חליל קטן, והחליל היה מוציא צלילים יפים ומיוחדים. הבן אהב מאוד לנגן בחליל, וכל מי שהקשיב למנגינת החליל, הרגיש שהצלילים כאילו נוגעים בלבו. הצלילים נכנסו ללב של מי שהקשיב, וניגנו מנגינה יפה ונעימה.
הבן ידע לנגן נפלא בחליל, אבל הוא לא ידע לקרוא, לא ידע ללמוד, ולא ידע להתפלל.
כשהגיע יום הכיפורים, הלכו האבא והבן ביחד לעיר הקרובה. שם הייתה תפילה מיוחדת, בה השתתף קהל רב. לקהל המתפללים היה רב חכם מאוד, והם אהבו תמיד לשמוע ממנו דברי חכמה. האבא שמח על כך, שגם הוא וגם בנו מתפללים בבית כנסת גדול, עם קהל רב, ועם הרב החכם.
ההתרגשות הייתה גדולה. היו אנשים שבאו לבושים בלבן לכבוד יום כיפור, כי יום כיפור הוא יום של טהרה וניקיון, והצבע הלבן מסמל טהרה וניקיון. המתפללים רצו להרגיש נקיים ממעשים לא טובים, ולהיות אנשים טובים יותר.
כולם החזיקו סידורים בידיהם, והתפללו בכוונה ובהתרגשות. כולם חשבו והרהרו על השנה החדשה, ובליבם תפילה ותקווה לשנה טובה ומתוקה.
שקט ודממה היו באולם התפילה. כמו הבגדים הלבנים, כך גם השקט של יום הכיפורים היה מיוחד, וסימל את הניקיון ואת הטהרה.
פתאום, נשמע צליל נפלא של חליל. מנגינת החליל כאילו עברה בתוך האולם הגדול, נכנסה ללבבות המתפללים, והשאירה קסם מופלא בכל הלבבות.
האבא רצה לעצור את הבן המחלל בחליל באמצע תפילת יום כיפור, וגם כמה מתפללים רצו לעצור אותו, אבל הם לא יכלו לעצור. המנגינה הייתה כל כך מיוחדת ונקייה, ממש כמו יום כיפור הנקי והטהור.
המנגינה הזו, היא הייתה תפילתו של הבן. סידור לא היה לו, ולא ידע את מילות התפילה. כשראה את כולם מחזיקים סידורים, ידו החזיקה את החליל שלו, והוא חש התרגשות גדולה. אז פתאום הוא ניגן את המנגינה המופלאה. הוא הרגיש עמוק בליבו שזה הזמן למנגינה שלו, ושזו התפילה שלו.
היום הקדוש הסתיים, ורב הקהילה עמד ואמר: "מתפללים יקרים! כולנו הרגשנו שהתפילות היום היו מיוחדות, נקיות וטהורות. אולי אתם חושבים, שלא מתאים מנגינה של חליל באמצע תפילת יום הכיפורים, אבל המנגינה הזו ששמענו עתה, העלתה את כל התפילות כל כך גבוה!"
המתפללים חזרו לביתם בשמחה, ואכלו את סעודת מוצאי יום הכיפורים. היה נדמה להם, שעדיין הם שומעים את המנגינה המופלאה. אולי תמשיך המנגינה להתנגן בשנה החדשה, עד יום הכיפורים הבא.
הסיפור מלמד על תפילה אמיתית מהלב. לפעמים אנחנו שופטים אנשים לפי מה שאנו רגילים לחשוב, אבל האמת היא יותר עמוקה. יש להקשיב למה שקורה באמת. היה נראה כאילו הילד פגע בקדושת יום כיפור, אבל האמת היא, שהוא ניגן מנגינה מכל הלב, וזו הייתה התפילה שלו. וזה היה נפלא.