לנתנאל היה חלום לקנות גיטרה. הוא מאוד אהב לנגן בגיטרה, ורצה לקנות גיטרה מיוחדת ויפה. הצליל של המיתרים קסם לנתנאל. הצליל היה בשבילו צליל מרגיע, וגם צליל משמח. לפעמים הוא היה יושב בשקט, ומקשיב לצליל המיתרים.
הגיטרה הייתה יקרה, ולא היה לנתנאל מספיק כסף לשלם עבורה. לפעמים היה עובר ליד החנות של כלי נגינה, ומסתכל על הגיטרה הכחולה שהייתה בחלון הראווה, אבל ידע שעכשיו אין טעם להיכנס לחנות, כי עדיין אין לו אפשרות לקנות.
מדי פעם, נתנאל היה יושב בחדר שלו, או על ספסל בחוץ, ומדמיין איך הוא מנגן לאנשים ומשמח אותם, ואיך הוא יושב עם חבריו הטובים ומנגן. הוא גם דמיין, שיום אחד יצטרף ללהקה. "בשביל כל זה אני צריך גיטרה מיוחדת. איך אשיג את הכסף?", אמר נתנאל לעצמו.
לפעמים התפלל בשקט. הוא הרגיש שזה באמת דבר חשוב עבורו.
יום אחד טייל נתנאל בגן יפה. השמש הייתה נעימה, ובשמים היו עננים לבנים. פתאום הוא ראה על הדשא מעטפה קטנה בצבע כחול. הוא הרים אותה, וראה שיש בתוכה שטרות של כסף. הוא כל כך שמח. הוא הרגיש שהתקבלה תפילתו. לא לשווא הוא דמיין וחשב על כל האנשים שישמח עם הגיטרה.
נתנאל נכנס בשמחה גדולה הביתה, ושם את המעטפה במגירה שהוא שומר בה דברים חשובים.
נתנאל כל-כך שמח, הוא יצא החוצה בצעדים מהירים, ולפתע עצר ונעמד, כשראה מודעה תלויה בלוח המודעות של השכונה. במודעה היה כתוב:
איבדתי סכום כסף בתוך מעטפה.
מי שמוצא, יצור איתי קשר בטלפון…
השכנה רחלי
נתנאל התחיל להרגיש עצוב. "האם זה הכסף של רחלי? אולי זה לא שלה? מה אעשה עכשיו?" הרהר נתנאל. הוא באמת לא ידע מה לעשות. "מה אעשה עם הכסף הזה, שחלמתי והתפללתי בשבילו, האם עליי לתת את הכסף לרחלי?", נתנאל המשיך להרהר לעצמו, עצוב ומבולבל.
הוא צעד לעבר הגבעה שהייתה ליד השכונה, ועלה בשביל המוביל לפסגה. שם, בגבעה, הוא ישב בשקט והרהר. עצם עיניים והתפלל, כדי שידע מה לעשות.
כשפקח את עיניו, הוא ראה את מאיר, חבר של אביו, שהיה אדם חכם ומלומד.
נתנאל סיפר לו את הסיפור, ומאיר אמר: "תדבר עם רחלי, ואם היא תגיד שיש סימן על המעטפה, אז הכסף הזה שלה".
בלילה, כשנכנס נתנאל לישון, הרגיש יותר רגוע. הוא נרדם, וחלם חלום. בחלום הוא שמע קול שאומר לו:
"אכן, תדבר עם רחלי, ואם היא תיתן סימן, אז הכסף הזה לא שלך, זה הכסף שלה".
נתנאל קם בבוקר, והרגיש שמחה בלב. הוא מיהר לבית של השכנה רחלי. סיפר לה, שהוא מצא כסף. אכן היא זכרה סימן על המעטפה. נתנאל נתן לה את המעטפה, ושמח לראות את רחלי מאושרת שהכסף שהיה כל-כך חשוב לה חזר אליה.
נתנאל יצא מביתה של רחלי, ובדרך אמר לעצמו:
"זה יותר חשוב לי מכל כסף שבעולם. לעשות את הדבר הנכון. לעשות את מה שבאמת צריך לעשות. לראות את העיניים השמחות של רחלי, כשהיא מקבלת בחזרה את מה שאבד לה.
שמחתי גם לשמוע את דבריו של מאיר, שהאיר את עיניי.
שמחתי על הקול המיוחד ששמעתי בלילה. תמיד אזכור, לעשות את מה שהכי נכון לעשות! זה הדבר הכי חשוב בעולם."
חלפה שנה מאז הסיפור. נתנאל הצליח לחסוך כסף, ולקנות גיטרה. הגיטרה הייתה יפה, וצלילה היה נפלא. נתנאל ישב לכתוב שיר, שמספר את הסיפור. השיר היה מאוד מיוחד, גם החברים של נתנאל אהבו את השיר, וכשהיה מנגן בפני קהל הוא היה שר להם את השיר, ומספר את הסיפור.
גיטרה לקנות חלמתי,
וכסף פתאום מצאתי.
אוי כמה בלבי על המציאה שמחתי,
אבל אבוי, אולי מרחלי לקחתי.
פזמון
ועכשיו זה הזמן לנגן לכם
לה לה לה לה לה
אדם יקר הופיע, ובתוכי שמעתי קול,
להשיב אבידה לבעליה זה דבר גדול.
את רחלי שמחתי לשמח,
אולי לקח זמן, גיטרה קניתי האח !
פזמון
ועכשיו זה הזמן לנגן לכם
לה לה לה לה לה
הסיפור מלמד אותנו לעשות תמיד את הדבר הנכון.
בין הערכים שחשובים לנו, יש לפעמים התלבטות מה לעשות, ואיך נצליח להשיג את כל מה שחשוב לנו. אבל בנקודת זמן מסוימת עלינו להחליט, מה הדבר הנכון לעשות.
בסיפור הזה, הדבר הנכון לעשות זה להחזיר את הכסף לרחלי. אל הערך האחר, נגינה בגיטרה, נתנאל מגיע בזמן מתאים יותר.