סל המחשבות הטובות

כתיבה: שריה תנעמי

מעשה בילד, שאוהב לעשות הרבה דברים, אבל לא היה לו חשק באמת לעשות אותם, עד שמצא פתרון בדמות סל…

דניאל אוהב לעשות כל מיני דברים. הוא אוהב לשחק כדורגל, אוהב לפתור תרגילים בחשבון, אוהב לפטפט עם חברים, אוהב לשיר וגם לנגן.

אבל פעמים רבות דניאל הרגיש, שאין לו כוח ואין לו חשק לעשות דברים. אז הוא נשאר בבית, או התעצל ווויתר, ולא עשה דברים שהוא אוהב. לפעמים אכן יצא דניאל לעשות משהו מעניין, אבל לקח לו הרבה זמן עד שהוא יצא, ועד שהתארגן.

דניאל חשב, מה אני יכול לעשות, כדי שאעשה דברים, ולא אתעצל?

יום אחד, דניאל התעורר בבוקר, ולא היה לו כוח לקום. הוא הרגיש כאילו העייפות מושכת אותו אל המיטה.

דניאל שאל את עצמו: "על מה אני חושב?", והוא ענה לעצמו:

אין לי כוח וחשק ללכת לבית הספר. אולי משעמם לי כל יום לקום וללכת לבית הספר, ואני לא חושב שהיום נלמד או נעשה משהו מעניין.

דניאל החליט לחשוב אחרת! הוא מיד אמר לעצמו:

אולי יהיה מעניין היום. אולי כן אלמד משהו מעניין, וגם אוכל לשחק עם החברים, אוכל לפטפט, לספר בדיחות ולצחוק. בעצם בטוח יהיה מעניין, ואולי אפילו כיף.

פתאום דניאל הרגיש שיש לו כוח לקום מהמיטה, הגוף שלו היה "קל" יותר, הייתה לו "קלילות", וגם חשק לקום ולעשות דברים.

"אה", אמר דניאל, "אני יכול לבחור מחשבות טובות, ולבחור איך להרגיש!"

דניאל חשב על רעיון, שיזכיר לו לבחור מחשבות טובות. הוא מצא בבית סל יפה בצבע צהוב-זהב. הוא הניח את הסל בחדרו, ובתוך הסל שם פתקים. בכל פתק כתב מחשבה טובה.

סל המחשבות הטובות
דניאל מצא בבית סל יפה בצבע זהוב, והניח את הסל בחדרו

כל פעם שדניאל הרגיש שאין לו חשק וכוח, שהוא מתעצל, או סתם לא מרגיש מספיק טוב, הוא הסתכל על הסל הזהוב. הסל הזהוב הזכיר לו לחשוב אחרת ולהרגיש אחרת. בכל מקום, גם כשהסל לא לידו, הוא נזכר בסל, דמיין תמונה של סל עם פתקים, וחשב טוב!

באחד הימים, בבית הספר בשעת ההפסקה דניאל שיחק כדורגל ביחד עם חברי הכיתה. הוא מאוד אהב את המשחק, אבל כמעט אף פעם לא בעט לשער, ולא הכניס גול. באותו היום דניאל שאל את עצמו:

למה אני לא בועט לשער? אני מספיק זריז, ויודע לשחק. בחצר שלנו בבית אני משחק טוב. כאן אני מתבייש, ואני עוצר את עצמי…

פתאום דניאל נזכר בסל המחשבות הטובות. הוא אמר לעצמו:

אני יודע שאני זריז, ובועט מדויק. אני ארוץ קדימה ואבעט לשער!

אכן דניאל רץ קדימה, בעט לשער, והכניס גול! החברים חייכו, וכמובן הקבוצה שלו שמחה.

מאותו יום דניאל הבקיע שערים כמעט בכל משחק. הוא זכר את הסיפור הזה הרבה שנים, במיוחד כשהיו לו אתגרים.

דניאל אהב חשבון, והצליח לפתור תרגילים לא קלים. באחד הימים דניאל קיבל עבודת בית, והיה תרגיל, שדניאל לא ידע איך לפתור, כי זה היה נושא חדש בשבילו. עברה בראשו מחשבה:

הי זה חדש, איך אפתור? זה קשה מדי.

אבל דניאל נזכר בסל המחשבות, ומיד עלתה מחשבה אחרת, מחשבה טובה:

רגע, סבלנות, אני אתבונן על התרגיל, יש מצב שאני מוצא רעיון לפתור.

ובאמת, דניאל הצליח לפתור את התרגיל, שאכן היה חדש בשבילו, אבל כשהתבונן היטב, מצא את הפתרון.

כל לילה, לפני השינה, כמה דקות לפני שנרדם, דניאל מביט בסל המחשבות הטובות. הוא בוחר לחשוב מחשבה טובה, ועוד מחשבה טובה. למשל, מחשבות כאלו:

איזה יום יפה זה היה היום. הייתה לי שיחה טובה עם חבר. נהנתי מטיול קצר, מהשמש, מהרוח ומהפרחים הצבעוניים. היה לי גם ויכוח לא נעים עם חבר, אבל למדתי מזה, הסתדרנו, אז עמדתי יפה באתגר. גם אכלתי גלידה מאוד טובה.

דניאל נרדם עם חיוך.

סל המחשבות הטובות
אני ארוץ קדימה ואבעט לשער!
נהניתם מהסיפור? כתבו לנו! ההמלצות הטובות ביותר יפורסמו במדור "ממליצים"

הסיפור ממחיש את היכולת להשתנות בעקבות שינוי דפוסי חשיבה. דניאל לומד להתבונן, ולמצוא בתוכו מחשבה טובה.
אמנם הסיפור הזה מדגיש את החשיבה, אבל הבחירה היא לא רק במחשבה טובה, אלא גם ברגש טוב, בתנועה ובפעולה.