יום העצמאות
כתיבה: שריה תנעמי
היה לי יום עצמאות מאד מעניין השנה.
בליל יום העצמאות הלכתי עם אבא לתפילה המיוחדת של יום העצמאות. אהבתי את השירים והמנגינות. בבית הכנסת התפללו במנגינה של "ירושלים של זהב", והיו עוד כמה שירים יפים.
בית הכנסת היה מקושט בצבעים כחול ולבן, כמו דגל ישראל.
ביום טיילתי עם אבא, וראיתי את המטס בשמיים.
אני מביט בתנועה של המטוסים, ושואל את אבא:
מדוע אנחנו חוגגים את יום העצמאות? מה מיוחד בחג הזה?
אבא חייך, ואמר: אתה רואה את המטוסים שלנו?
בוודאי! הם טסים כל כך יפה! אמרתי.
אבא הסביר: לפני מאה שנה לא היו לנו מטוסים, ולא היו לנו טייסים. לא היו היו לנו טנקים, ולא חיילים.
אנחנו היינו ב"גלות". לא היינו בארץ ישראל.
לא היו בכלל יהודים בארץ ישראל? שאלתי.
תמיד היו כאן יהודים, אבל מעט מדי.
לא הייתה לנו מדינה! ולא היה לנו צבא. אם היו מנסים לפגוע ביהודים, ליהודים היה קשה להגן על עצמם, גם בארץ וגם בגלות.
כעת יש לנו צבא חזק. אנחנו יכולים להגן על עצמנו.
ביום העצמאות, בה' באייר, קמה מדינת ישראל. עכשיו יש לנו מדינה, ואנחנו מנהלים את כל העניינים שלנו.
הסתכלתי שוב על המטוסים, וחשבתי, איך הם שומרים עלינו. זה ממש ריגש אותי.
ישבנו לאכול את ארוחת החג. היה לי ממש טעים.
הייתה לי הרגשה מאד מיוחדת ביום העצמאות הזה. אולי כי פתאום הבנתי מה קרה לנו, ועל מה אנחנו חוגגים.
חשבתי לעצמי, מזל ששאלתי את אבא, למה חוגגים. כי אם לא הייתי שואל, הייתי שמח ונהנה מהחג, אבל עכשיו יש לי שמחה מיוחדת. כי אני מבין שדברים יפים וגדולים קרו כאן בישראל.