הילד המעצבן
כתיבה: שריה תנעמי
ערן קיבל משימה מעניינת. הוא ייפגש עם ילד, שהוא לא מכיר. ערן והילד ילמדו ביחד, או יעשו משהו נחמד. זה היה אתגר, וערן התרגש.
ביום ראשון בבוקר נכנס ערן לחדר, ופגש את הילד.
ערן חייך מעט, והביט בעיניו של הילד. הילד היה נראה קצת כועס, קצת עצוב. ערן התקרב אליו, והילד אמר משפט, שלא היה נעים לשמוע. "אני לא יודע, אם יש לי חשק לעבוד איתך על המשימה", אמר הילד בקול שקט ובפנים חמוצים. פתאום ערן הרגיש כעס מתעורר בתוכו. הם ישבו והתווכחו, רבו וכעסו.
ערן הלך הביתה מאוכזב. הוא הרגיש שהכעס ממלא אותו, וגם קצת עצב.
הוא לא הבין, איך זה קרה. במקום משימה מעניינת, היו מריבה וכעס. ערן הרגיש תסכול.
עלו מחשבות בראשו, "אולי עשיתי טעות? אולי אחשוב, איך אפשר לתקן לקראת המפגש הבא?"
ערן סיפר לאבא את כל מה שקרה. אבא חשב, ונתן עצה:
"פעם הבאה שאתה הולך לשם,
תשמע מוסיקה טובה בדרך, או בבית לפני שאתה יוצא.
תשמח, תחייך, אולי אפילו תרקוד".
ערן כך עשה. הוא בחר כמה שירים לשמוע, רקד, וכולו היה מלא שמחה מהשירים שהוא מאוד אוהב. הוא גם נזכר בכל מיני דברים מצחיקים. השמחה והצחוק מילאו אותו. הוא הרגיש כאילו הבטן מלאה בשמחה, והלב נפתח.
ערן יצא אל המפגש עם הילד. הוא נכנס לחדר, והרגיש שמח ובטוח.
פתאום הילד, שהיה גם היום קצת כעוס וקצת עצוב, ראה את ערן, וחייך!
הם ישבו ביחד, למדו, וגם יצרו משחק נחמד לילדים. ערן חזר הביתה עם הרגשה מאוד טובה, עם תחושה של יצירתיות, והרגשה של חברות עמוקה ומיוחדת.
ערן פתאום הבין, שכשהוא שמח וצוחק, זה יכול להדביק את מי שלידו!
"וואו", אמר ערן לעצמו,
"במקום להיגרר לכעס ולעצב של מישהו,
אם אני מגיע מוכן, מלא בשמחה צחוק וחיוך,
זה מדבק!
זה מושך חבר אל השמחה והצחוק. אז גם אפשר לעשות ביחד דברים מעניינים עם יצירתיות והשראה".
המסר בסיפור, זה היכולת להשפיע על סיטואציה מאתגרת. אם לא מגיעים מוכנים, אפשר להיגרר לכעס ולרגשות שליליים. אבל אם אנחנו מגיעים מוכנים, ומלאים ברגש חיובי, נוכל להדביק את האחרים ברגש זה, ולשנות את הסיטואציה.