רבי עקיבא היה בן 40, והייתה לו תשוקה ללמוד, אבל הוא לא ידע לקרוא. וזה מאוד כאב לו.

הוא ראה שבאבן הקשה יש חריצים. האדם החכם הסביר: המים נופלים על האבן בכל יום, והם חודרים לתוך האבן הקשה, ועושים בה חריצים.

הוא היה בן 40. זה היה נראה שהלב "קשה", ויהיה קשה כעת ללמוד. הוא אפילו לא יודע לקרוא.

הוא הבין שאם המים חודרים את האבן הקשה, אז גם הלימוד יצליח להיכנס ללבו עם התמדה ותשוקה.

תמיד אפשר ללמוד ולהצליח. צריך להתמיד, ולגשת ללימוד עם תשוקה. ואז עם הזמן ממש יודעים.

לב קשה הכוונה שהוא קשה ללימוד. כאילו הלימוד לא יכול להיכנס פנימה, כי הלב "קשה וסגור", אבל עם התמדה ותשוקה מגלים שהלב מתרכך, והלימוד נכנס פנימה.